באופן כללי ניתן לומר כי ביטוח חבות מעבידים תכליתו להגן על המבוטח, המעסיק במקרה של נזק הנגרם לעובד. ביטוח מסוג זה אינו מיועד אך ורק למעסיקים קלאסיים כגון ראשי תאגידים גדולים כי אם גם לבעלי בית המעסיקים למשל גננים או מנהלי משק בית.
ביטוח אחריות מעבידים למעשה יכסה ויפצה עובד באם נגרם לו נזק גופני כלשהו בעת שהייתו בעבודה או עקב פעילות הקשורה בעבודה, בעצם ביטוח זה מגן על המעסיק מפניי תביעות הנוגעות לתאונות עבודה של העובדים. כמו כן, ביטוח זה מכסה הוצאות משפטיות הכרוכות בעיניינים אלו. ביטוח חבות מעבידים מעוגן בפקודת הנזיקין (1968) ואינה מהווה החלפה לביטוח הלאומי המשולם לעובד שנפגע כי אם השלמה לדמי הפיצוי של הביטוח הלאומי.
רשלנות המעסיק ותאונות עבודה
העובד יהיה זכאי לקבלת פיצויים במקרה שבו יוכל להוכיח שפגיעתו והנזק שנגרם לו הם פועל יוצא של רשלנות המעסיק. מהי רשלנות המעסיק ? - ברשלנות הכוונה היא למשל למכונה לא תקינה שגרמה נזק או העדר אספקת אמצעי מיגון ראויים לעובד, העדרה של הדרכה הולמת וכו'. כל אלה ועוד הם בחזקת אחריותו של המעסיק. בנוסף מומלץ גם להודיע לביטוח הלאומי.
רבים לא מודעים לזכויותיהם בכל הנוגע לתאונות עבודה ותאונות דרכים שאירעו בזמן הנסיעה לעבודה או בחזרה ממנה.
תאונות
ביטוח חבות מעבידים מופעל ומפצה גם עובד הנפגע בתאונות דרכים. בתאונות דרכים הכוונה היא לכל פגיעה בתאונת דרכים, אם היא נגרמה בדרך אל העבודה או בדרך מן העבודה כמו גם תאונות דרכים הנגרמות במהלך העבודה.
מחלות מקצוע
עובד יוכל לקבל פיצויים במקרה שלקה ב"מחלה מקצועית". כשאומרים "מחלה מקצועית" הכוונה היא למחלות המאפיינות עובדים העוסקים שבמקצועות מסויימים. כך למשל, עובדים העובדים בכורים גריעיניים חשופים למחלות קרינה למיניהן. עובדים העובדים לצד מכשירים המפיקים הרבה רעש חשופים לבעיות שמיעה. בנוסף מומלץ גם לפנות לביטוח לאומי בהקדם.
העיקרון של כיסוי זה הוא שהוא מבטיח פיצוי ללא כל קשר לזמן הגשת התביעה כי אם יש חשיבות רק לזמן שבו התרחש האירוע הנדון. כלומר, הפוליסה מכסה רק מקרים שארעו בתקופת הביטוח (וזאת בניגוד לכיסוי המבוסס על מועד התביעה).
חשוב לדעת כי ביטוח חבות מעבידים משתנה מחברת ביטוח אחת למשנה, מאחר ולביטוח זה אין עיגון בחוק. בעצם הפוליסות משתנות ממבוטח למבוטח כמו גם הסייגים המלווים את הפוליסה. לכן חשוב מאוד לבצע סקר שוק בטרם חותמים עם חברה זו או אחרת.
סוכני הביטוח תמימי דעים על כך שכדאי מאוד לנפגעים ולניזוקים להודיע מידית לחברת הביטוח או יותר נכון למעביד אודות כל נזק שנגרם ולהשתדל לא לדחות את התביעה והעברת המסמכים, וזאת מאחר ויש חוק התיישנות של 7 שנים כמו גם שיש סחבת לא נורמלית בכל מה שקשור לביטוחי חבות. הסיבות לכך טמונות בצורך למנוע מחלוקות ואי הבנות שיכולות להתעורר עקב מעבר הזמן והערפול שנוצר עקב כך. חברות ביטוח רבות יכולות להאשים את המבוטח באי מסירת תביעה בזמן או פגיעה ונזק בזכאי לתגמולים ובכך בעצם להתנער מן הכיסוי המגיע לניזוק.
יש חשיבות מיוחדת בפנייה לביטוח הלאומי עם קרות התאונה או הנזק. וזאת מאחר והם אילו אשר עשויים לקבוע את אחוז הנכות לאחר שהנפגע עובר בדיקה של ועדה רפואית. אולם החלטות הביטוח הלאומי אינן מהווה תנאי לקבלת הפיצויים הם יכולים לקבוע כי נכות העובד אמנם לצמיתות אך אינה משמעותית (עד חמישה אחוזי נכות) ולכן אינו מפצה את העובד. כמו כן הביטוח הלאומי יכול לקבוע כי אמנם קיימת נכות אך אינה נכות שתמשך לעד ולכן מזכה את המבוטח בסכום חד פעמי (עד 19 אחוזי נכות). לבסוף, הביטוח הלאומי יכול לקבוע קצבת נכות חודשית קבועה כאשר הוא קובע כי הנזק רציני ומשמעותי (מעל עשרים אחוזי נכות).
